גילרו.קום

קראו ללהקה ההיא בשם הדבילי "להקתו של לארי השמן", שזה שם שרק מוסיף לאוויליות המתוקה שאופפת את השיר המלוקק והמקסים הזה. לארי, אגב, וזה עוד פריט טריוויה שתודו שלא ידעתם ושחייכם לא היו חיים בלעדיו – הוא דווקא המתופף של הלהקה, והוא לצערי כבר לא איתנו אחרי שהלך לעולמות טובים יותר מתישהו ב-87 מעודף שווארמות או משהו בסגנון, חמש שנים אחרי הלהיט הגדול שלו. לשיר עצמו, אגב, קראו "זום", שאולי רק לארי השמן והלאפה שלו ידעו למה הוא מתכוון – אבל הוא מדבר באופן כללי על קוסמיות אופטימית מטוגנת עמוק בתוך משפטים ערטילאיים וחסרי בסיס כמו "הירח והכוכבים יצאו לשחק" או "עפים גבוה בשמי הניאון". בקיצור, על התאהבות וכל השיט הזה.

אז הנה, סתם שתהנו ככה מאיזו בריזת אייטיז קלילה, נוסטלגית ואווילית בצהריי אפריל מעט מהביל. נראה לי שזו תהפוך לקטגוריה קבועה פה, ואולי זה מה שיעזור לנו להעביר את הקיץ ימ"ש בשלום. אתם יודעים, אומרים שתהיה פה שוב מלחמה וכל זה.

זום – רק מבט אחד וליבי עשה בום
ולפתע היינו על הירח
עפים גבוה בשמי הנאון
באנג – רק נגיעה אחת וכל פעמוני הכנסיה צלצלו
גן העדן קרא וכל המלאכים זימרו
הבזק זריחת השמש בשמי החצות

זום – גירשת את היום מכאן
בצהרי היום
הירח והכוכבים יצאו לשחק
ואז כל עולמי עשה זום
קרני ירח מרקדות אחרי הצהריים
צללים מרחפים והשושנים פרחו
מביטים מטה על ארץ הפלאות

סמאק – רק נשיקה אחת ואיבדתי שליטה
בבת אחת, לא היתה דרך חזרה
הו כל כך גבוה מעל הכוכב הבהיר ביותר

זום – גירשת את היום מכאן
בצהרי היום
הירח והכוכבים יצאו לשחק
ואז כל עולמי עשה זום
קרני ירח מרקדות אחרי הצהריים
צללים מרחפים והשושנים פרחו
מביטים מטה על ארץ הפלאות

לא רק קשת בענן כשהמראנו לצידה
מהר יותר ויותר, עפנו גבוה עוד ועוד
פעם בחיי הייתי סוף סוף חופשי
ואת חזרת אלי…