יש שירים שמקפלים בתוכם זכרונות של תקופה, ואם אלה יהיו שירים שכוחי אל – מה טוב. ככה אתה יכול להגיד לעצמך שהשיר הזה שייך רק לך, שרק אתה זוכר אותו. בעצם, לדעתי רק אני באמת זוכר אותו, אלא אם יבוא לכאן איזה קליבר-אייטיז ויתלהב איתי מהשיר הסכריני הזה.

ובכן, הימים היו ימי קיץ 82 וכל זה, ולאזניו הנדהמות והמתעצבות מוזיקלית של בן 14 אחד אי-שם במרכז הארץ חילחלו צלילי השיר הזה. משהו סטייל הקומדורס-וונאבי, עם חליפות משובצות-נוצצים, מכונות עשן ואורגנים אלקטרונים אימתניים. עוד להקה שגם בתחילת האייטיז נראתה ונשמעה כמו שאריות מחוממות של משהו שנתקע בסוף הסבנטיז. בחזרה לבן ה-14, יכול להיות שאלה היו תחילת סימניה המדאיגים של נשמתו הרומנטית, כשכאבי לב היו עדיין דבר מסתורי וקסום, ושגרמו לו לאהוב כמעט משמיעה ראשונה את השיר. בעיניים מעט לחות הוא האזין לו ועקב אחרי הזדחלותו המטאורית בירכתי המצעד של בני דודקביץ' במשך שלושת השבועות הבודדים בהם הוא שהה בו. דירוג השיא שלו, 37, נחרת עמוק בזכרונו עד כדי כך שעשרים ושמונה שנים מאוחר יותר הוא עדיין זכר מספיק טוב את פריט הטריוויה הלא חשוב הזה, כדי לציין אותו בבלוגו. יותר מרבע מאה, כאמור, מאוחר יותר, הודות ללבלוב אתרי ה"שפורפרת" – נתקל אותו בן 14 לשעבר שוב באותו שיר. ושוב אותה תקופה קמה ופרחה לנגד עיניו כאילו אך זה היתה היא כאן, כאילו שוב שירים רומנטים היו אמורים לשנות את העולם. או לפחות לגרום לילדה היפה מהכיתה לשים לב אליו. אה, לא משנה.

קראו ללהקה ההיא בשם הדבילי "להקתו של לארי השמן", שזה שם שרק מוסיף לאוויליות המתוקה שאופפת את השיר המלוקק והמקסים הזה. לארי, אגב, וזה עוד פריט טריוויה שתודו שלא ידעתם ושחייכם לא היו חיים בלעדיו – הוא דווקא המתופף של הלהקה, והוא לצערי כבר לא איתנו אחרי שהלך לעולמות טובים יותר מתישהו ב-87 מעודף שווארמות או משהו בסגנון, חמש שנים אחרי הלהיט הגדול שלו. לשיר עצמו, אגב, קראו "זום", שאולי רק לארי השמן והלאפה שלו ידעו למה הוא מתכוון – אבל הוא מדבר באופן כללי על קוסמיות אופטימית מטוגנת עמוק בתוך משפטים ערטילאיים וחסרי בסיס כמו "הירח והכוכבים יצאו לשחק" או "עפים גבוה בשמי הניאון". בקיצור, על התאהבות וכל השיט הזה.

אז הנה, סתם שתהנו ככה מאיזו בריזת אייטיז קלילה, נוסטלגית ואווילית בצהריי אפריל מעט מהביל. נראה לי שזו תהפוך לקטגוריה קבועה פה, ואולי זה מה שיעזור לנו להעביר את הקיץ ימ"ש בשלום. אתם יודעים, אומרים שתהיה פה שוב מלחמה וכל זה.

זום – רק מבט אחד וליבי עשה בום
ולפתע היינו על הירח
עפים גבוה בשמי הנאון
באנג – רק נגיעה אחת וכל פעמוני הכנסיה צלצלו
גן העדן קרא וכל המלאכים זימרו
הבזק זריחת השמש בשמי החצות

זום – גירשת את היום מכאן
בצהרי היום
הירח והכוכבים יצאו לשחק
ואז כל עולמי עשה זום
קרני ירח מרקדות אחרי הצהריים
צללים מרחפים והשושנים פרחו
מביטים מטה על ארץ הפלאות

סמאק – רק נשיקה אחת ואיבדתי שליטה
בבת אחת, לא היתה דרך חזרה
הו כל כך גבוה מעל הכוכב הבהיר ביותר

זום – גירשת את היום מכאן
בצהרי היום
הירח והכוכבים יצאו לשחק
ואז כל עולמי עשה זום
קרני ירח מרקדות אחרי הצהריים
צללים מרחפים והשושנים פרחו
מביטים מטה על ארץ הפלאות

לא רק קשת בענן כשהמראנו לצידה
מהר יותר ויותר, עפנו גבוה עוד ועוד
פעם בחיי הייתי סוף סוף חופשי
ואת חזרת אלי…

Like This!

מודעות פרסומת