עלילותיו המדהימות של באז וורדס בנפתולי הסייברספייס

כתיבת תגובה

שלושה סטריפי קומיקס שיצרתי בפוטושופ משערי חוברות קומיקס ישנות מארה"ב, פורסמו לראשונה בעמוד שלי ב"במה חדשה" מתישהו ב-2001

gilrubinshtein34538

gilrubinshtein38094

gilrubinshtein40113

המשך (אולי יום אחד) יבוא…

מודעות פרסומת

1996 – 2006

5 תגובות

פורסם לראשונה במקום אחר, ב-3/2/06

פברואר 1996

המעטפה הלבנה הגדולה כמעט נפלה מתוך תיבת הדואר המקרטעת. איור של זיקית או משהו דומה על הפינה השמאלית העליונה. בהתחלה לא הבנתי מה זה אח"כ נזכרתי שהזמנו שבועיים קודם את ערכת ההתחברות לאינטרנט של נטוויז'ן. כמה חודשים קודם כבר שמעתי על "הרשת הזאת" שיש בה הרבה יותר חומרים מאשר ב"בי.בי.שני" או ב"זואי אונליין", שני ה-BBS'ים האהובים עלי, אבל כשדיברנו בצ'טים שם על האינטרנט, המקטרגים תמיד פטרו אותה ב"תעזוב, הכל שם באנגלית". זה לא ממש משך אותי עד שבתערוכת "עולם המקינטוש 95" בערך חודשיים קודם בגני התערוכה, ראיתי הדגמה של גלישת אינטרנט בכמה אתרים ונדלקתי.

אז שבועיים קודם התקשרתי לנטוויז'ן והזמנתי את הערכה הזאת. למרות שאייתתי לבחורה מהשירות לקוחות שלהם איזה יוזר אני רוצה (שילוב מקסים של שני השמות שלנו, כה רומנטי) – הסתומה לא קלטה אות אחת וכל השם נהיה סוג של חסר משמעות. איזה אבלה. יחד עם מכתב הסיסמה והיוזר היו שם גם שני דיסקטים: אחד להתקנה של תוכנת ההתקשרות ואחד להתקנת הדפדפן השולת נטסקייפ 3.0. הכנסתי אותם אחד אחרי השני לכונן הדיסקטים במק LC3 המשוכלל שלי עם מסך ה-14 אינץ' בעל 256 הצבעים, כיווננתי את המודם 14.4 לפי ההגדרות וכשהוא התחיל להשתעל ולהשתנק אחרי סדרת צפצופים ארוכה ומחרישת אזניים, הבנתי לאט לאט שאני בפנים.

האות N הגדולה מעל כדור הארץ באייקון המרהיב  מימין למעלה הבהבה. והבהבה. והבהבה. משהו כנראה נטען שם. אחרי כמה דקות הבנתי שמה שהולך להיטען היה איזה דף טקסטים צבעוניים על רקע לבן, ומה שהכביד עליו במיוחד היה ה-GIF של הזיקית של נטוויז'ן. אחרי כמה דקות ארוכות הפס הירוק בתחתית הבראוזר מילא את השורה שלו והופיעה המילה done. עמוד הבית של נטוויז'ן נגלה במלוא הדרו. לבן עם הזיקית ושורות שורות של טקסטים בכל מיני צבעים. חלק מהן מודגשות משום מה בקווים תחתיים.

לקח עוד טיפה אבל למדנו את עיקרון הקישוריות המופלא: מילה שיש מתחתיה קו, היא בעצם לינק לעמוד אחר! הידד! לא עוד תיקיות ופולדרים בי.בי.אס'יים מכוערים, אלא פשוט מילים מודגשות. כה אינטואטיבי, כה פשוט. איזה מגניב זה האינטרנט הזה. טוב, נראה לאן מוליכה המילה הזאת. שיט, עכשיו צריך לחכות שהעמוד הבא ייטען שוב. טוב, נלך להכין קפה בינתיים. וגם להוציא את הכלבה לטיול. וגם לקרוא עיתון. כמה דברים אפשר לעשות בזמן שחשבון הטלפון דופק, לא יאומן.

סבבה, עכשיו אפשר להתחיל לגלוש לאתרים. שמעתי שיש איזה מנוע חיפש מעולה באינטרנט, "אלטה ויסטה" או משהו, נראה מה הוא שווה. מה נחפש? אולי את כל תקצירי הפרקים של סיינפלד? לא יכול להיות שיש את זה באינטרנט. מקליד "סיינפלד". די! גם יש תסריטים של פרקים שלמים! וגם תמונות-שלוקח שעה-להוריד. אני בשוק. מה נחפש עכשיו? אל תגידו לי שאפשר גם למצוא חומר על "מנהרת הזמן"? לא נכון!

אבל רגע, מה עם כמה אתרים בעברית? יש איזה אינדקס אתרים בהתהוות, וואלה נדמה לי, ויש עוד שניים שמתחרים איתו – תפוז ו-IOL. שלושתם סכמטים שזה מפחיד. ואפשר גם לקרוא את הארץ באינטרנט, אבל זה בתשלום. איזה בעסה. חוץ מהם יש עוד קצת אתרים אבל מה נהיה עם העברית שם, הכל הפוך. ומה פתאום להתחיל להוריד פונטים במיוחד כדי לקרוא אתר ספציפי? השתגעו לגמרי.

אני כבר שעתיים רצוף באינטרנט ולא מאמין למה שאני מוצא. הדבר הזה ממכר בטירוף. פתאום נזכר שסיפרו לי על העניין הקטן ההוא, נו, של פעימות המונה. טוב, צריך להתנתק. מסתובב בבית חסר סבלנות, נזכר בעוד חומרים שאולי אפשר למצוא באינטרנט הזהו. עברה כבר חצי שעה, לא? אפשר להתחבר שוב לעוד איזו שעה. או שתיים. או חמש.

חשבון הטלפון בעל 4 הספרות שהגיע חודש אח"כ הוריד קצת את ההתלהבות.

פברואר 2006

מכתב פרסומת מקווי זהב מספר לי על 101 תכניות חדשות שמתאימות פיקס לחברת האינטרנט שלי, הצעות לאינטרנט סלולרי שמתלבש יופי על פרק כף היד של העובדים וסמסים מהדהדים שיספרו להם איזה דואר זבל הם קיבלו היום. אני זורק הכל לפח הקרוב ומתיישב ליד הפנטיום 4 הדלוק והמחובר לאינטרנט 24/7 כדי לבדוק דרך מסך ה-19 אינץ' השטוח מה התחדש בלילה בעולם. עובר על כל המיילים, בודק הודעות שהשאירו לי בלילה במסנג'ר ושמהבהבות על המסך, קורא אתרי חדשות, בלוגים ופורומים. הכל טס, הכל עף מול העיניים. בודק מה עשה ההימור ששמתי הלילה על משחקי ה-NBA באתר ההימורים החביב עלי (הלייקרס האפסים שוב הפסידו, הלך עוד הימור), מוודא שכל החומר מהאימיול סיים לרדת בלילה, מחכה שכמה חוזים יגיעו לתיבה. שכחתי שצריך לעשות העברה בנקאית, נכנס לאתר של הבנק ובשתי לחיצות מעביר סכומים מפה לשם. נזכר שצריך לעשות קניות היום, הלאה לנטסל, משכפל את ההזמנה הקודמת ומביא לו ב"שלח". היום בצהריים זה כאן.

מחבר את הסלולרי דרך ה-USB למחשב כדי להעביר אליו תמונות שצילמתי ומשם לשלוח במייל. מעביר חלק מהן מהמחשב לזיכרון הנייד של נגן האמפי כדי להעביר אותן למחשבים אחרים. נזכר שיש כמה חומרים חשובים על הלפטופ שצריך לאחסן בנגן כדי לקחת לפגישה בצהריים. הולך לחדר השינה, היכן שגלשתי עם הלפטופ בלילה. תוקע את הנגן ב-USB של הלפטופ ומעביר אליו חומרים תוך כדי גלישה במצב מאוזן. בדרך שולח דרך האינטרנט האלחוטי קבצים ממחשב למחשב. כמה עשרות מגהבייטים בלתי נראים מתעופפים בבית, חוצים את הקירות בלי שום מוליך נראה לעין ונוחתים במחשב שעל השולחן, מרחק שני חדרים משם.

מדבר במקביל במסנג'ר עם עוד אנשים שמחוברים כמוני, נותן הוראות לאחראי על האתר ועושה שיחת עבודה קצרה בחלון ועידה בין שניים שחלוקים ביניהם לגבי איזה נושא. אנשים שבחיים לא פגשתי ושאני עובד איתם כבר שנה ויותר, מרגישים בצורה מובנת מאליה שיש פה ישיבת צוות לגיטימית כמו במשרד בעולם ה"רגיל", למרות שכל אחד יושב במקום אחר, בעולם אחר ואולי במצב צבירה אחר. כולם מרגישים מספיק נוח עם כולם, כי הם בעצם מכירים טקסטואלית אחד את השני עוד ממקודם. הכרות via מסרים מהירים, סמסים, הודעות קוליות, וידאו, בלותו'תים ויו.אס.בי'אים, אבל הכרות בכל זאת.

האינטרנט הישראלי שוקק יותר מכל תקופה אחרת. אתרים קמים (ולפעמים גם נעלמים) כל יום, ילדים בונים בתים וירטואלים בהינף עכבר. לכל קבוצת גיל או עניין יש כמה וכמה קהילות משלה בהן פורחים החיים החברתיים הוירטואלים. כל אחד יכול להעביר שידורים של עצמו עושה סקס ולהראות את זה לאומה. עיתוני האינטרנט מאיימים להכחיד את העיתונות הכתובה, יותר ויותר אנשים קוראים עיתונים רק כדי לגלות שהם בעצם קוראים שוב את האתר של אתמול. הבועה מתנפחת שוב, הפעם בצורה הגיונית ובהתאם לתנאי שוק שקולים, אחרי שכבר התפוצצה ברעש גדול והחריבה את הבאז שחשבו שכבר יש כאן לפני 6 שנים. וזה רק הולך ונהיה יותר טוב. 

מגלה פתאום ששכחתי לשלם את חשבון הטלפון האחרון. משהו שבקושי מגרד את ה-100 ש"ח. שימותו בזק, פירנסתי אותם מספיק שנים. בשביל סכום כזה שיבזבזו מעטפה על התראה שנייה.

Older Entries

דבורית שרגל * Dvorit Shargal

דבורית שרגל, קולנוע דוקומנטרי עצמאי: "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?" * "אפריקה!" * "כדור בגב"

משלים בגרויות

אודי שרבני. כותב.

אורן עמרם - Oren Amram

שירותי מוסיקה - 054-4509344

shaatuk

write like the wind

לונדון קולינג

הבלוג של בועז כהן

%d בלוגרים אהבו את זה: